לדף הבית


שחל חגית - "רואה ונראה"


חגית שחל, אמנית ותיקה שמאחוריה לא מעט תערוכות, ממקדת הפעם את המבט בדיוקן. בעבודות אלה ממשיכה שחל מסורת של ציור דיוקן: מאז ומעולם חקרו אמנים את מורכבותו של האדם, את הכוריאוגרפיה של שפת הגוף כאספקלריה להיבטים הנסתרים של הנפש האנושית. התערוכה "רואה ונראה" בוחנת טווח רחב של היבטים סביב נושא הדיוקן היא עוסקת ביחסי הגומלין בין אובייקט לסובייקט ומעלה אצל הצופה השערות שונות: מי הצופה ומי הנצפה? מי המתבונן ומיהו הנראה? כיצד תופס האדם את עצמו ומה יחסו לדיוקן שלו? כיצד רואה האמנית את עצמה, ובאיזה אופן נתפסת דמותה על-ידי הצופה? בעבודתה מהדהדות שאלות על אופי ייצוג הדמות, עולה המתח בין מהות פנימית לחיצונית, ביחס לנוכחות האנושית ומורכבותה. כמו-כן, מתמסמסים הפערים בין אמנות גבוהה לנמוכה, בעשייתה מתכתבת שחל עם תיעוד, הנצחה ושיח נשי. היא משוטטת בין תקופות וזרמים שונים, מציור אקספרסיוניסטי מופשט ועד לאמנות הפופ ולסופר-ריאליזם. בתערוכה מוצגים ארבעה היבטים שונים של הדיוקן: דיוקנאות מוזמנים,דיוקנאות היזומים על ידי האמנית,דיוקן עצמי ודיוקנאות שצוירו עבור העיתונות. דיוקנאות מוזמנים העבודה על הדיוקן המוזמן ראשיתה במפגש עם נשוא הציור בו היא מצלמת אותו בזוויות רבות.לאחר מכן, בסטודיו, מופנמת נוכחותה של הדמות, בתהליך בו מתערבבים רגעים שהוקפאו בעדשת המצלמה ורשמים אישיים. בדיוקנאות היזומים על-ידי האמנית צוירו אנשים שונים מהסביבה הקרובה והרחוקה. מורכבות הדמות וערכים המודגשים מבחינה סובייקטיבית על ידי האמנית, מעניקים לציור את ייחודיותו. הדיוקן העצמי הוא נושא ששחל עסקה בו בתקופות שונות לאורך שנות יצירתה.דיוקנאות בעלי גוון ארוטי ואקספרסיבי, אוטופורטרט המחליף זהויות, כשהוא נע בן סנסואליות לאסנסואליות. שחל מרחיבה את ההגדרה הנשית כשברקע מהדהד קשר לציור האקספרסיוניסטי המופשט, לפופ האמריקאי ולצילום תיעודי. דיוקנאות שצוירו עבור "ידיעות אחרונות" הם קבוצת הציורים המוכרת ביותר של חגית שחל, שכן הם הופיעו מדי שבוע בשבוע, בעיתון ידיעות אחרונות.דיוקן של אישיות שהתקשורת עסקה בה באותו שבוע. אופי דיוקן שכזה הוא מאד רישומי ומלווה בכתמי צבע מהירים ועזים, פרק הזמן הקצר שהוקצה לעבודה דרש עבודה מדויקת ומיומנות טכנית גבוהה. תהליך מהיר זה הוליד לרוב תוצאות מוצלחות ביותר. פוליטיקאים, גנרלים והאנשים שעיצבו את החברה הישראלית, בני משפחה וחברים, כולם ניבטים אלינו בחלל התצוגה, צופים ונצפים, ומתגלים לנו במלוא הווייתם בתיאטרון החזותי של האמנית. הם מתבוננים ישירות בצופה ומאלצים אותו להישיר אליהם מבט.

פתיחה: 31/03/2006

נעילה: 24/04/2006

מקום התערוכה: מונטיפיורי גלריה לאמנות





תגובות
מירה  30/04/06 04:31:45
תערוכה מעולה שמאפשרת לראות את הגרסה האמיתית של היצירות המוכרות מהעיתונים. הרבה יותר מרשים במציאות!
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.